רגעי דעה

כן. זה מזעזע.

כאישה תמידית וכילדה לשעבר, אני עוקבת אחרי מה שמפורסם בקשר למקרה אונס בת השבע בצער וכאב. בהלם. בהחלט כן – זה מזעזע. ובהחלט כן – ראוי לעונש חמור.
אבל התפלאתי למול קולו של מישהו בשבוע שעבר (חובש כיפה), שהצטער על כי אי אפשר לגזור על האשם עונש מוות, לו לא מצאתי תיעוד רשתי.
ורק אתמול פטפטתי עם מכרה מזדמנת (שומרת כשרות), שהחרתה החזיקה אחריו. צריך להרוג אותו, קבעה בצימאון דם מוזר-מה.

מאז ומתמיד ראיתי את החיים בתור הערך העליון. נדמה לי ששמעתי (קראתי? הסקתי בין השורות?) שהרעיון הזה נתפס כ'יהודי'.
כאתאיסטית מילדוּת – הופתעתי. כאדם שאוהב לחשוב – הבנתי (בסופה של מחשבה), ש-אל לי להיות מופתעת ממשהו כל כך הגיוני:
היהדות הרי הייתה הדת המונותאיסטית הראשונה בעולם. ככזו, לבטח הייתה הראשונה לזהות את היות החיים הערך העליון, ולאמץ את הרעיון לעצמה.

ולמה לא? החיים הינם, וצריכים להיות (!), הערך העליון בעיני כל בן-אנוש מוסרי. והיהדות הנחילה מוסר זה לעולם כולו (אחת הדיברות – 'לא תרצח'. יהיו הפרשנויות אשר יהיו, זה הרעיון, לדעתי, העומד ביסוד כל מוסר מערבי).

ועדיין, בהתייחס אל החיים, חייבים גם להתייחס אל המוות, המהווה חלק בלתי נפרד מהחיים. ומוות זה משהו מורכב ומסועף.
גם אם אני חושבת, יודעת, ומאמינה, שהחיים מהווים זכות מולדת של כל בן-אנוש, אשר נמצא בחיים, ולאף בן-אנוש אחר אין אף זכות לקטול חיים, עדיין יכולים (ואולי גם כאן – צריכים להיות) סייגים.
על כן אציב את הסייגים העיקריים עליהם אני מסוגלת לחשוב.

הגנה עצמית.
נדמה לי שבמשך 'צוק איתן', רשת טלוויזיה ערבית כלשהי הביאה לשידור מומחה עולמי לחוק הבינלאומי וניסתה לגרום לו לומר דברים בגנות ישראל. המומחה התעקש וחזר ואמר את מה שהחוק הבינלאומי מתיר – הגנה עצמית.
יותר מזה – אני זוכרת אותו אומר מפורשות כי אם מישהו מתקרב אליך בסכין שלופה, למשל, מונפת, מוכנה לנעיצה בגופך, מותר לך לעשות ככל העולה על דעתך כדי להגן על עצמך וחייך (כמו גם חיי אחרים בסביבתך המיידית).
אם תוקף נהרג בגלל שהקורבן המיועד הגן על עצמו, לא נראה לי שיש בכלל מקום לדון את הקורבן המיועד לעונש על קטילת חיים.

מלחמה.
עוד נושא מורכב כשלעצמו. אבל מלחמות ישראל, לכל הפחות – ברובן, היוו, למעשה, הגנה עצמית. תקפו אותנו. הגנו על עצמנו. כך ש-את עניין המלחמה במחוזותינו כבר כיסיתי בפסקה הקודמת (שלא להוסיף את מה שכבר כתבתי בבלוגי הראשי להגנת צה"לנו).

אני מסוגלת לחשוב על עוד סייגים, אם כי מורכבים מכדי להיכנס אליהם לעומק כאן ועכשיו (כמו תסמונת האישה המוכה, הזוכה ליחס חסר כל הוגנות והגינות במדינתנו), ולהסתכן באובדן מהות הפוסט עצמו (גם ככה כבר נסחפתי אל הארכנות, ועוד המקלדת נטויה, עימך הסליחה).

כאזרחית מדינת ישראל, המהווה בפועל בית לאומי לעם היהודי (בלי שום קשר לניסיון לעגן מציאות זו בחוק ולכל המתנגדים לזה), תמיד חשבתי שמשפט אייכמן, גזר הדין והוצאתו אל הפועל, היו נכונים וצודקים (בכל-זאת הרי זה היה אחד האחראים הראשיים לרצח שישה מיליונים משלנו ועוד מיליונים רבים אחרים. ובמילים אחרות – ארכי-פושע).
במקביל, תמיד חשבתי שטוב מאד שזה היה רק (!) אייכמן.
היה טוב יותר לו נתפסו, נשפטו ונענשו גם היטלר ומנגלה. אבל זה לא קרה.
אם כי פושעים נאצים שונים מאד מכל פושע אחר…

וזה המקום לחזור אל הפושעים הנוכחיים. כן – אונס של ילדה בת שבע, ועוד ילדה כל כך מוגנת, נורא ומזעזע. וכן – ראוי לעונש חמור.
אפשר לטעון כי מבחינה נפשית, הפושעים הללו רצחו את נפש הילדה באכזריות יוצאת דופן. אני מאד מקווה כי הילדה תחלים ותצליח בעתידה לחיות חיים מלאים ובריאים. אבל לצערי, העמוק ביותר, אני לא יכולה לדמיין לעצמי את התקווה שלי מתממשת במלואה. לא לאחר פגיעה כל כך חמורה.

אבל עונש מוות? זה נוגד את היהדות ולא צריך לעלות כלל על הדעת במדינה היהודית היחידה בעולם.
את הפושעים הללו הייתי דנה לצינוק לשארית חייהם, בתזונה ראויה אמנם וגישה חופשית לשירותים ומקלחת, אך בחסך חושי. בנידוי מוחלט מכל חברה אנושית, גם זו המוקרנת על מסך טלוויזיה, או המתקשרת בטלפון, או המובעת בספר/עיתון ו/או כל כתב אחר.
ללא כל הסחת דעת, מלבד המחשבות על מה שעשו.
מהר מאד כל רגש, אותו פושע כזה יכול לפרש כחיובי, יאבד ממשמעותו יחד עם כל מה שהעבריין איבד בצינוק.
רק עונש כזה יכול להרתיע אחרים מלממש פנטזיות כל כך פוגעניות ושליליות.

עונש מוות?
מעבר לכל מה שיש לי נגדו כמפורט לעיל, הרי רק הספק האפשרי (וספק כזה תמיד יכול להתקיים, למול כל הוכחות, במיוחד במקרה הנוכחי, בו ההוכחות חסרות) כי יתכן ונפלה כאן טעות בזיהוי, צריך למנוע ממדינה דמוקרטית מתוקנת וחוקית לנקוט בצעד בלתי הפיך כגון זה.
תמיד אפשר לשחרר לחופשי ו/או לפצות את מי שהואשם על לא עוול בכפו, את מי שהוכחה חפותו. ו/או לחלופין – נמצא האשם האמיתי והוּכחה אשמתו של זה מעל ומעבר לכל ספק אפשרי.
אבל אף פעם אי אפשר להחזיר אדם מת לחיים.
L

2 תגובות בנושא “כן. זה מזעזע.

  1. אני מאוד מסכים אתך בעניין עונש המוות ובעניין הזעזוע. רוצה גם לציין שהקריאות לעונש מוות עלו עוד טרם הוכחה אשמתו של החשוד – שכנראה מוטלת בספק…
    וחוץ מזה בתורה קיים עונש מוות למבחר פשעים מרשים כמו למשל חילול שבת, הומוסקסואליות ובן סורר ומורה 😦

    אהבתי

    1. תודה על ההסכמה. והספק הזה מהווה את לב העניין מבחינתי.
      אבל בתנ"ך… נדמה לי שהיה גם מוות בסקילה, לא? אם כי בהחלט, כאנושות, התקדמנו מאז טיפ-טיפה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.