רגעי טבע

ולאחר הדרמה, המשך התיעוד

כזכור, דרמת מלחמת-החתולים התחוללה לפני יותר מחודש (באמצע פברואר). בשבוע שלאחריה, לקראת סופו, חתולת הגג חזרה בריאה ושלמה, ואף ראיתי את הב"ל מגיע לאכול.
אך לפתע פתאום, בשבת אחר-הצהריים (השבת הראשונה לאחר הקרב), שוב שמעתי את צווחתו של חתול מאיים. שוב טסתי אל החלון.

ומה שראיתי כל כך הדהים אותי, עד כי ממש שכחתי שהמצלמה הייתה מטר וחצי ממני, ולא תיעדתי.

גגון מסתיר חלק קטן מהגינה למטה, אני מתארת לי שמגן על הדלת האחורית. החתול המאיים הסתתר מתחת לגגון הזה, לכן אותו לא ראיתי. אבל ראיתי את הב"ל ואת התנהגותו המוזרה.
הב"ל עמד קפוא לגמרי, כמו פסל, בוהה בחתול המאיים. לא קימר גב, לא סמר פרווה, לא הגיב בקולו, ואף לא ניסה להקטין את עצמו, או להירתע. פשוט עמד שם קפוא.
לפתע, כמו בהילוך איטי מאד (!), התחיל להתיישב. תוך כדי – מעין גל מוזר עבר בפרוותו, על הגב, מהעורף אל הזנב. משהתיישב, באותו הילוך איטי מאד (!) התחיל להישכב. מששכב, התחיל להתהפך על הגב, חושף את הבטן. אני כבר לא זוכרת באיזה שלב גל מוזר נוסף עבר בפרוותו, הפעם על הבטן, מהצוואר ומטה.
אני לא יודעת למה דווקא הגלים האלו גרמו לי להרגיש מאד לא נוח.
הייתי כל כך בהלם ממה שראיתי, עד כי פשוט לא קלטתי מתי החתול המאיים השתתק. אני רק יודעת שבשלב מסוים אכן השתתק.
הב"ל נותר חשוף בטן רק למשך שנייה או שתיים לפני שהפך את התהליך. באותו הילוך איטי מאד (!) הזדקף לישיבה, קם על ארבע כפותיו, הפנה את הגב והתחיל להתקדם לעבר היציאה מהחצר.
בשלב הזה, החתול המאיים יצא מתחת לגגון וראיתי שזה היה הכיפה הג'ינג'ית. ונזכרתי במצלמה…

הכיפה הג'ינג'ית שומר לבל יחזור הב"ל
הכיפה הג'ינג'ית שומר לבל יחזור הב"ל

אין לי מושג מה היה הקטע הזה, ו/או מה משמעותו ב'חתולית' או 'חתולית רחוב'. חיפשתי ברשת ולא הצלחתי למצוא שום התייחסות אל משהו דומה. אם כי כן גיליתי כי במצבים כאלה חתולים זכרים בדרך-כלל מניחים לנקבות לנפשן.

כפי שכתבתי כאן, הייתי רגילה לחשוב כי חתולי בית חושפים את הבטן כאשר הם מרגישים בטוחים, מוגנים, שמחים (אם כי חשיפה זו לא בהכרח מזמינה נגיעה, כפי שמזכיר לי בכל יום שלישי בלוג חתולים בריטי עליו אני מנויה). וזה לגמרי מנוגד למהלך בו צפיתי באותה שבת.

מאז ובמשך יותר מחודש, הזדמן לי לראות את הכיפה מגיע לאכול לפעמים, וגם את הב"ל ראיתי פעם, משוטט ברחוב המקביל.
בינתיים בבניין שלנו, החתולים הרגילים שלנו נדמו כמי שהשתלטו מחדש על העניינים. ה'חומי'…

… למרות שהשתלט על הגגות במלחמה לעיל, נעלם עם הגשם שירד מאז (גג חשוף לא ממש מועיל בגשם, ואכן ירד הרבה גשם בסוף פברואר). ועכשיו, משאני מתאמצת להיזכר, נדמה לי שבכלל לא ראיתי אותו יותר. גם לא בסביבה.
הש"ל אפילו ריסס את הטריטוריה מחדש (כולל על הגגון של השכן מתחתיי).

לפתע, ביום ראשון, הב"ל חזר. קלטתי אותו על הגגון של השכן מלמטה, בדרכו לרדת אל החצר של השכנה (מהר מכפי שהספקתי לצלם).
ביום שני בסביבות הצהריים, שוב קלטתי את הב"ל נכנס אל החצר למטה, מקיף אותה בשוליה ויוצא.

ובאותו יום בשעות אחה"צ, הצצתי החוצה סתם כך, ללא סיבה מיוחדת, ומה שראיתי הדהים אותי. שוב. אם כי אחרת.

בכיור ה(אבן? שיש?) הזה, גם חתולת הגג וגם הש"ל אוהבים לישון. מעולם לא ראיתי חתול אחר מתפרקד שם. שהב"ל יעשה זאת? חתול מובס ומגורש? נדמה לי מוזר.

ושהש"ל יניח לו במנוחה ויפנה את מקומו? עוד יותר מוזר…

נכון, שתי התמונות האחרונות לא טובות, עם ההפרעה מימין, אבל הפעם התיעוד עניין אותי יותר… ו…

חתולת הגג בכיור, אתמול

אני עדיין לא מבינה שום דבר מכל זה, ומצפה בקוצר רוח לראות מה יילד יום.
בתהייה
L

3 תגובות בנושא “ולאחר הדרמה, המשך התיעוד

  1. באמת תופעה מעניינת שלא זכור לי שנתקלתי בה. חשיפת הבטן מול איוםם לדעתי היא הפגנת כניעה, אבל שאר ההתנהגות לא ברורה.
    תמונות החתולים בכיור האבן מעלות חיוך 🙂
    המשך שבוע בריא ונעים!

    אהבתי

    1. אני יודעת שלא נתקלתי בתופעה ואכן, גם בדעתי עלה רעיון הכניעה. ובגלל זה בדיוק לא הבנתי למה חזר הנה.
      ובהחלט – תמיד כיף לראות חתולים בכיור 🙂
      וגם לך ולבני ביתך – בריאות ועוד בריאות ושפע ממנה!

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.