ג' – הפתעה

כותרת משנה – סיפורו של ציור, פרק שלישי:

טרדות שונות מנעו ממני מלהרים ראש ולהעיף מבט כמעט עד יום העצמאות. והנה… כבר אמרתי מהפך בעבר? אולי הראשון בטל לעומת השני, הרדיקלי יותר:

ונוסף כיתוב:

שהשתנה בהמשך מבחינת הצבע, לא העברית, לצערי…
לוקח? כבר הערתי על זה…

חוץ מזה, המסר הזה נראה לי לא חינוכי. מישהי שהכרתי פעם אמרה לי שעודדה את הילדים שלה, בעודם צעירים, לנסות להגיע אל הכוכבים כדי ש-אולי ינחתו על הירח (באנגלית זה נשמע טוב יותר). אם כי הרעיון שלה גם חיובי וגם מעודד לשאיפות. פה, רוח הדברים נדמית לי נושבת יותר לכיוון סיכונים. כלומר – תעז להחטיא בכדי לקלוע. הסתכן בהחמצה, כי לא תקלע אל הסל אם לא תנסה. נדמה לי שכל תוכניות הטלוויזיה לזהירות בדרכים בוטלו בשלב כלשהו. עידוד לסיכון כמו זה, בלי משהו מאזן מהצד השני, עלול להרחיב את מעגל הסיכונים…
L

ורק בגלל שסוף-סוף הצלחתי, הנה עוד תמונה שלא ממש קשורה לפוסט, אבל סוגרת פינה:

למרות הביקורת שלי, אגיד לזכות הצייר כי יש לו כשרון לצייר בני אדם, לדעתי ולטעמי.