עובדה ראשונה – במיני-אוקספורד שלי, לערך פּוֹיִנְט כשם עצם יש עשר הגדרות, משמעות ה'נקודה' ממוקמת במקום השביעי (כפועל – ארבע משמעויות; וארבעה ביטויים נוספים).

עובדה שנייה – גם אצל אבן שושן הערך 'נקודה' רב משמעויות ופרושים.

אבל הנה אחד העניינים הקשורים לעניין עצמו – האנגלית מהווה שפה עצלנית. נתפסים בה למילה, משייכים לה ערב-רב של משמעויות, וזהו זה – משתמשים במילה הזו בלבד ושוכחים מילים אחרות. כמו המילה האנגלית 'תֵ'ן', למשל (עליה, סביר להניח כי ארחיב בעתיד, היות ומבחינתי זו מילה הרת עצבים). או 'לִיב', שמשמעותה לא רק לעזוב, אלא גם להתפטר, לעבור דירה, להניח, להשאיר, לצאת ועוד.
ולמרות הרצון לקצר במקום להאריך, אוסיף אנקדוטה מדגימה: בתחילת שנות התשעים התחלתי לעבוד במקום מסוים, ונדהמתי מהעובדה שכל אחד ואחת שם, בכל משפט, ה-או.קיי. נשמע כמו כל מילה שנייה. בהלם-מה הבנתי כי היו לי לפחות חמש-עשרה מילים שה-או.קיי. הזה החליף. בימינו-אנו, אני לא זוכרת על אילו מילים חשבתי בזמנו. כל מה שעולה בדעתי היום זה 'בסדר', 'נכון', 'מוסכם'.

אך אם אחזור אל הנקודה, המילה הזו מבססת יותר ויותר את אחיזתה בעברית, וכבר החליפה מילים טובות אחרות.

כמו למשל בדוגמא: 'בנקודת הזמן הזו'.
כמובן, לא ממש טעות להתבטא כך ואף יש לזה גיבוי כלשהו באחד המילונים שהזכרתי לעיל.
אבל מה רע באמירה 'בשלב הנוכחי'? או 'בימינו'? או 'בזמן זה'? או 'בעת הזו'? או אפילו 'עכשיו', 'כעת', 'בינתיים', (ואפילו אציע את האפשרות שממש לא מוצאת חן בעיניי – 'לעת עתה').

או למשל בדוגמא: 'להגיע מנקודה א' לנקודה ב'.'
הערת אגב – קיצור המילה 'אל' לאות ל' לפעמים יכול לבלבל, בעיקר בכתב. כמו למשל בין מילת השאלה 'לָמָה' (לשם מה? לאיזו תכלית?) לבין השאלה 'לְמָה' שקוצרה מ-'אל מה'.
אך בעניין הנקודות – על המפה, מקומות מיושבים בהחלט מסומנים בנקודות. ועַם כמו שלנו, חלק ניכר ממנו עובר שלב התפתחותי-אישי תוך-כדי שירות בצה"ל, ועם זה – אף ניווט יתכן, מן הסתם מאמץ מונחים צה"ליים בשפת הדיבור.
אבל גם זו מעין עצלות לשונית. היות והדוגמא לעיל יכולה הייתה לומר 'להגיע ממקום אל מקום', או להשתמש ממש בסוגי ההתיישבות הנפוצים – כפר, עיר, עיירה, קיבוץ.

היבט נוסף של ההידבקות אל המילה הזו, מתבטא בהקטנה (לא רק של אוצר מילים). אכן, כפי שאמרתי, במפה המקומות מסומנים בנקודות. אבל הנקודה שבסוף המשפט קטנה יותר אפילו מפסיק. כך שאם מתייחסים אל מקום שלם, כגון בניין מסוים, עיר, חבל ארץ, כאל נקודה, למעשה – מפחיתים מהחשיבות שלו בכך שמקטינים אותו אל נקודה בלבד.

על כן אני ממליצה, בכל פעם שנקודה עולה על הדעת, למה לא לתרגל את המחשבה ולאתגר את הזיכרון ולשאול – האם אי אפשר לומר את הדברים אחרת? ואולי אף להבהיר יותר את הכוונה?

הוגש כחומר למחשבה וכשאלה – מה דעתכם?
L