רגעי נוסטלגיה

רגע ישראלי במיוחד, 2019

פעם, מזמן (לפני יותר משנתיים), הופתעתי מאד להגיע אל נמל תל-אביב ולמצוא שם קרוסלה משונה למדי. לצד הסוסים והאופנועים, הוצגו גם מעין עגלה עם כדים מסוג כלשהו (כדי חלב?) וגם…

אבל עכשיו, שוב הגיע יום שישי של חוה"מ סוכות ואני מאד שמחה שפתחתי את הבלוג המשני הזה שלי. כי לכאן, היישר מהאירוע השנתי של מועדון ה-5, אני יכולה להביא את היצירה הישראלית…

המקסימה, בעיניי, דווקא בגלל כיעורה.

אני מצטערת מאד על כי לא צילמתי את טופס הפרטים. אבל זה דגם שנקרא סברה (על פי מילת הכסף בצד הפנס). ואותי-אישית משמח במיוחד שזה 'מועדון ה-5' האמיתי – 5 ספרות בלוחית הרישוי (היו שם יותר מדי כלֵי-רכב עם 6 ספרות).

הופתעתי עוד למצוא שם (שלא כמו בשנים עברו) את…

גם במקרה הזה שכחתי לצלם את הפרטים ואני לא זוכרת הרבה מהם, רק שזה אוטובוס של ליילנד.

נדמה לי כי המפעל עצמו בריטי. אבל פעם, מזמן, היה מפעל של ליילנד באשדוד, שם אבא שלי (מכונאי רכב) עבד. כך שזו כבר נוסטלגיה אישית משלי. (לימים שינו את שם המפעל ל'מפעלי רכב אשדוד' ועסקו יותר במשאיות של מאק).

בצד הקיטורים – באתר שלהם כתבו כי הפתיחה ב-9:30. הגעתי בדיוק בזמן. רציתי (מאד!) לעבור על הכל מהר ולחזור הביתה (זה היה יום שישי ארוך מאד מבחינתי. החל ב-7 בבוקר ועמד להימשך עוד, לאחר מועדון ה-5). אבל לא. משהתקרבתי הודיעו לי כי הפתיחה ב-10:00. חיכיתי. וחיכיתי.
הפתיחה הממשית התעכבה עוד יותר, ולא לפני 10:15 החלו להכניס את המבקרים. וכבר היה לי חם ומיוזע ולא נוח, ואיבדתי הרבה מהסבלנות שלי. על כן חוסר שימת הלב לפרטי הפרטים.

אבל יש לי עוד אי-אילו צילומים, אותם עוד אביא (בהמשך השבוע) אל הבלוג הראשי.

ובינתיים – חג שמח לכולם
L