ובכן, כל כך קרררררר, בעיקר לפני, תוך כדי ומיד לאחר עלות השחר.
אבל את מבחן המבחנים – קפיאת כפות הרגליים בשמיכות – עוד לא עברתי. כך שאפילו את הפוך החורפי עוד לא הוצאתי.

וכן, כל כך קרררררר, כשאני יוצאת בבוקר. אבל עדיין לא מספיק למעיל החורפי. ורק כפעמיים-שלוש נדרשו לי הכפפות הדקות. וגם זה רק בגשם…

וכן, כל כך קרררררר, גם בצהריים. אולי באירופה. או בארה"ב. אבל אצלנו? למרות כל חורפיות הגשמים, בצד הברכות (מפלס הכינרת) והקללות הנוראות (יותר מדי מתים) שהביאו, יש ימים שבצהריים מד החום במרפסת המטבח הגיע ל-20 מעלות, 21 ו-22. בחוץ. לא בפנים. בשמש.

והיום הכי מוזר עבר עליי השבוע. התחיל בהיר – שמי תכלת, מעלות עולות. כבר בתשע וחצי בבוקר התקרבנו ל-17. כעבור שעה עלינו עוד שתיים-שלוש מעלות. לפתע, החום צנח בארבע מעלות, בו-זמנית החשכה התפרסה והגשם הטיח מים באדמה, בגגות, בקירות, בכל. לא מדדתי זמנים אבל פרץ הזלעפות נדמה לי קצר. ובצהריים? שוב הגענו ל-22 מעלות…
כל כך מוזרררררר!

ולמחרת… שיא החום הגיע בצהריים ל-24 מעלות. אם כי זה לא נמשך זמן רב. ענן שמן ואפור למדי כיסה את השמש והוריד את מד החום ל-21. ובלילה שלאחרי? 15 מעלות, מה שהופך אותו ללילה החם ביותר החורף (נדמה לי).
המשכתי לעקוב. ברבע לשש ירד ל-14. עד שש וחצי ירדה עוד מחצית המעלה. כשיצאתי חזרנו אל 14. כשחזרתי, כבר היה לי חם. בדקתי. 17 מעלות. ברבע לתשע.

ברבע לעשר כבר עברנו עשרים מעלות. אני כבר מתה מסקרנות לגלות עד לאן נגיע היום. ניבאו רק 20.
הניחו לתחזית (ביני לביני כבר התחלתי לקרוא לה נבואה), מה קורה למזג האוויר עצמו?
ומתה מסקרנות גם לדעת – מתי עוד נמדדו יותר מעשרים מעלות באמצע ינואר באזורינו, מישהו יודע?
L